החלטה בתיק בש"א 16135/05

1.         מונחת לפניי בקשה ליתן למבקש רשות להתגונן כנגד התביעה שהמשיב (להלן: " הבנק") הגיש נגדו ונגד אביו, מר זלמן פלד (להלן: " האב" או "זלמן"), בסדר דין מקוצר לתשלום הסך 8,000,000 ש"ח.

2.         בקצירת האומר אציין כי זלמן היה הבעלים של חברה בשם כליל יופי מודל בע"מ (להלן: "החברה"). החברה עסקה במשך שנים רבות בתחום ייצור בגדי ים וחוף לנשים. הבנק העמיד לחברה אשראים, הלוואות ושירותים בנקאיים נוספים. להבטחת המגיע לבנק, ערב זלמן כלפי הבנק לכלל התחייבויות החברה על פי כתב ערבות מיום 8.8.2000. המבקש ערב לבנק עבור חובות החברה בערבות מוגבלת עד סך של  4,000,000 ש"ח בצירוף הצמדה וריבית וכמפורט בכתב הערבות מיום 15.4.02 (להלן: "כתב הערבות"). לכתב הערבות צורף מכתב מאותו יום מאת הבנק בו הסכמות שונות הגוברות על כתב הערבות (להלן: "מכתב האישור"). לענייננו, חשובות הוראות מכתב האישור בהן הסכים הבנק לכך שאם סכום החיובים של החברה כלפיו יפחת, שלא כתוצאה מימוש בטוחות, אל מתחת לסך של 8,000,000 ש"ח, לא יגבה הבנק מהמבקש יותר מאשר  50% מסכום החיובים הנערבים, ואם יפחתו החיובים של החברה לבנק מתחת לסך של 6,000,000 ש"ח, תבוטל ערבותו של המבקש כלפי הבנק.

3.         אין חולק כי החברה לא עמדה בהתחייבויותיה וצברה חובות ניכרים. בהמשך, הגישה החברה בקשה למתן צו להקפאת הליכים וצו כאמור ניתן ביום 14.7.03 אשר במסגרתו אף מונה נאמן. סופו של דבר, אחד הבנקים, בנק יורוטרייד בע"מ (להלן: " בנק יורוטרייד"), הגיש בקשה לכינוס נכסים שבעקבותיה מונה עו"ד מטרי ככונס לנכסיה. בהמשך נמכרו נכסי החברה לגוטקס מודלס בע"מ (להלן: " הקונה").

4.         הואיל והחברה לא פרעה את חובותיה לבנק, קמה לאחרון הזכות לתבוע את החוב המגיע לו מהערבים. לפיכך, הגיש הבנק תביעה בסדר דין מקוצר נגד זלמן ונגד המשיב אשר הועמדה על סך 8,000,000 ש"ח, משיקולי אגרה. זלמן נתבע לתשלום מלוא הסכום ואילו המבקש עד גובה ערבותו. המבקש הגיש בקשה לרשות להתגונן היא הבקשה נשוא החלטתי, וזלמן אף לא הגיש בקשת רשות להתגונן ונטען כי עזב את הארץ.

5.         במסגרת בקשת רשות להתגונן פירט המבקש את השתלשלות האירועים שקדמו לחתימתו על כתב הערבות כמו גם את אלו שלאחריהן. הואיל וסבורני שקיימת חשיבות לתרחיש העובדתי הנטען על ידי המבקש לצורך ההכרעה בבקשה, אציין בקצרה את עיקר הדברים, מנקודת המבט של המבקש עצמו.

לעמדת המבקש, הוא לא היה פעיל במהלך השנים בחברה, אלא רק בחודשים האחרונים לפעילותה עקב החמרה במצבו של זלמן. החברה נקלעה בשנים האחרונות לקשים כספיים. נוכח אלה, גיבשה החברה בחודש אוקטובר 2001 באמצעות רו"ח פורת ז"ל (להלן: "רו"ח"), תוכנית הבראה אשר במסגרתה היו אמורים לפרוס את חובותיה, להסדיר את האשראי באופן שיהיה בידה לפורעו ועוד (להלן: "תוכנית ההבראה"). לעמדת המבקש, נוהל מו"מ בין החברה לבין הבנקים-הנושים אשר נתנו את ברכתם לתוכנית האמורה. המבקש טוען כי הבנק דרש ממנו כתנאי לתמיכתו בתכנית ההבראה כי יערוב להתחייבויות החברה כלפיו, שכן אחרת, יגרום הבנק לקריסת החברה.

המבקש מאשר כי התייעץ עם עורכי דינו טרם חתימת כתב הערבות, וכי היתה בידם  הסתייגות ניכרת לכתב הערבות. עורכי הדין יעצו למבקש, באופן חד משמעי, שלא לחתום על כתב הערבות. מוסיף המבקש וטוען  כי נוכח הלחץ בו היה נתון על ידי הבנק שכאמור איים עליו שאם לא יחתום על כתב הערבות תקרוס החברה, ומתוך אמונה שהבנק יתמוך בתוכנית ההבראה, התפתה בסופו של דבר לחתום על כתב הערבות, זאת נעשה במעמד הגב' נוילנדר, אחראית על האשראים מטעם הבנק ובמעמד עו"ד מנשה מטעמו.

המבקש טוען כי בהמשך הוחמר מצבו הפיננסי של הבנק, התקבלו החלטות על ידי הגורמים המוסמכים בדבר מכירת תיק הנכסים של הבנק, כמו גם נקיטה בצעדי צמצום ועוד. מכאן שהבנק בעצמו, כך לטענת המבקש היה חסר כל יכולת לפעול למען החברה, לשתף פעולה במימוש תוכנית ההבראה ולתרום את חלקו בה.

6.         טענותיו של המבקש המקנות לו לטעמו רשות להתגונן, הן אלה:

            טענתו העיקרית של המבקש הינה כי הסכמתו לערוב לחובות החברה היתה מותנית בשיתוף פעולה של הבנק בתוכנית ההבראה. הואיל והבנק, בעיקר נוכח הקשיים במצבו כאמור לעיל, לא יכול היה לשמש כבעל תפקיד בתוכנית ההבראה, הפר את ההסכמות שהוו תנאי לחתימת המבקש על כתב הערבות ולכן אינו זכאי להיפרע הימנה. בהקשר זה מוסיף המבקש וטוען כי הבנק אף גרם לכך שהחיובים הנערבים של החברה, לא פחתו  מתחת הסך של 6,000,000 ש"ח שהיה בו כדי לפטור את המבקש מערבותו. זאת ועוד, הבנק אף התנגד להקפאת ההליכים של החברה ובכך מנע את מימוש תוכנית ההבראה. גם בכך יש משום הפרה של  התחייבות הבנק כלפי המבקש לפעול לתוכנית ההבראה. לעמדת המבקש התנהגות הבנק לוקה בחוסר תום לב.

בנוסף טוען המבקש כי כתב הערבות נחתם תוך לחץ וכפייה כלכלי וכקבוע בסעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, ולפיכך בטל.

בבקשת הרשות להתגונן נטען בנוסף שהבנק נהג בחוסר תום לב במהלך המו"מ עם הקונה, כי בכתב הערבות תנאים מקפחים ויש לראותו כחוזה אחיד הכולל תניות מקפחות, כי חיובי החברה נשוא ערבותו כוללים חיובים בריבית מקסימלית שלא כדין, וכן שהבנק לא המציא את כל המסמכים להם נדרש לשם הגשת הבקשה לרשות להתגונן.

הבקשה אף נתמכת בתצהירו של המבקש וכן בתצהיר של עו"ד אופיר מנשה (להלן: " עו"ד מנשה"), שליווה את המבקש בעת הרלבנטית לחתימת כתב הערבות.

7.         בדיון שהתקיים לפני ביום 15.5.08 נחקרו המבקש וכן עו"ד מנשה ולאחר מכן הוגשו השלמות לסיכומים.

8.        ההלכה הפסוקה מורה כי על המבקש מבית המשפט רשות להתגונן מוטל הנטל להוכיח כי מתקיימת הגנה לכאורה. תפקידו של בית המשפט בשלב מקדמי זה אינו לבחון כיצד יוכיח הנתבע את הגנתו, אין מדקדקים בטיב ראיותיו, אין שוקלים מהימנות גרסתו ואין קובעים ממצאים. (ראה לעניין זה ע"א 518/87 ליאור פטלז'אן ואח' נ' בנק איגוד לשיראל ואח' בע"מ , תק-על 93 (3) 1337; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' הבנק למסחר בע"מ , פ"ד מז(5) 133; ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פ"ד נט (3) 41, וכן ספרו של כב' הנשיא גורן, " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה תשיעית, סיגא - הוצאה לאור בע"מ). עם זאת, שומה על  בית המשפט לבחון האם אין הגנתו ב"גדר הגנת בדים", שאז ידחה בית המשפט את הרשות להתגונן. כך נקבע בע"א 471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' רו"ח יאיר רבינוביץ:

            "הליך בסדר דין מקוצר וכמוהו בקשה לביצוע שטר נועדו לחסוך זמן שיפוטי ולמנוע דיוני סרק מקום שברור ונעלה מספק שאין לנתבע או לחייב כל סיכוי להדוף את טענותיו של התובע או המבקש באותם הליכים (ראו: ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 47 (2004) (להלן: עניין אלפי); ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג (1) 390, 400 (1996); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית, 1995) (להלן: זוסמן)). לפיכך, מקום שבו מתברר לבית המשפט מתוך תצהירו של מבקש הרשות להתגונן או המתנגד לביצוע שטר כי הגנתו אינה אלא "הגנת בדים" ( sham defence ) או כאשר הגנתו של המבקש מתבדית מניה וביה בחקירה נגדית, לא תינתן רשות להתגונן".

9.         לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, שמעתי את דברי המבקש וכן את עו"ד מנשה שנחקרו על תצהיריהם, ויישמתי את ההלכה הפסוקה, הגעתי לכלל מסקנה שיש מקום להתיר את הרשות להתגונן אך זאת בהפקדה כספית כקבוע בתקנה 210 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, נוכח הסיכויים הקלושים של הבקשה ואבהיר:

10.        טענת המבקש לפיה הסכמתו לחתום על כתב הערבות היתה מותנית בהתחייבות הבנק לתמוך בתוכנית ההבראה, אינה אלא טענה בקש והיא הופרכה מניה וביה, הן בעדויות שנשמעו והן על פי המסמכים, ולאחר שהזהרתי את עצמי כי בשלב זה אין בית המשפט קובע ממצאים ובוחן מהימנות עדויות:

המבקש הודה בחקירתו שהוזהר על ידי באי כוחו שהבנק יוכל לממש את הערבות גם אם תוכנית ההבראה לא תמומש. אביא את דבריו כלשונם בעמ' 2 ש' 10: